אנדריי גרמנוב
היי לכולם! קוראים לי אנדריי, אני מבת ים. מתאמן עשור בקליסטניקס ועשור בברייקדאנס.
האהבה לברייקדאנס עוד הייתה לי מהיסודי. בכיתה ד היו תמיד מגיעים אלינו לבית ספר להופיע. החברה שהופיעו תמיד היו עושים דברים מטורפים שזה מה שגרם לי להתחבר לתחום. בנוסף, היו לי חברים שרקדו ברייקדאנס והתאמנו בבת ים. כל יום בבית ספר אני זוכר איך בהפסקות הם היו פותחים מעגלים ומתחילים לרקוד ברייקדאנס. כל הפסקה הייתי איתם רק כדי לחוות את המעגלים שלהם. הייתי מנסה פה ושם דברים ואפילו נדלקה לי נורה לבוא וללמוד את זה לבד. אז הורדתי מדריך בזמנו והייתי חורש בסיס אבל לא לקחתי את זה ברצינות בהתחלה. בכיתה ח' נכנסתי לזה ברצינות. הייתי מתאמן לבד והייתי חורש הכל.
הגעתי לרמה מסויימת ועלה לי הביטחון העצמי ברמה אחרת. התחלתי להרגיש בנוח עם הסקילים שיש לי וכשהיו הופעות רחוב בטיילת בת ים, הייתי נכנס ללא שום ספק. באחת מההופעות רחוב, אחד מהרקדנים שלח לי הודעה יום למחרת והזמין אותי למחנה אימונים כי אמר שיש לי פוטנציאל. לרקדן קראו אלי והוא היה בקבוצה בשם "אלפנקס" שהם גם תמיד היו מופיעים אצלנו בבית ספר. מפה לשם, הגעתי למחנה אימונים וחוויתי ריקוד ברמה שלא הייתי חווה. זה היה פשוט מטורף. המחנה אימון היה 4 ימים של אין סוף ריקודים, זיעה, אימונים, תרגול ועל הדרך הכרתי חברים חדשים שעד היום אני בקשר איתם. קיבלתי משם את כל המוטיבציה שהייתי צריך כדי להמשיך להתאמן ולהיות טוב יותר.
לאחר מכן, החלטתי להירשם לחוג ולכנס בזה בפול כוח. זה הגיע למצב שהמאמן שלי היה נותן לי תרגילים והייתי לומד בצד מרוב שהתחלתי להתקדם בקצב מאוד מהר מכל שאר הקבוצה. בחוג הוצאתי את המיטב מעצמי ועם הזמן הצטרפתי לאלפנקס. זה היה פשוט מדהים. האימונים עם אלפנקס היה מאוד רציני. זה הגיע למצב שהוחלט שאנחנו כקבוצה להולכים להתחרות באליפות הארץ לקבוצות. אחרי כל כך הרבה עבודה קשה ואימונים אינטנסיבים זכינו מקום 1! מפה לשם, להציג את ישראל בחול היה על הפרק.
