משה בבייסקוב

משה בבייסקוב

­היי קוראים לי משה בבייסקוב, ואני מתאמן 5 שנים בקליסטניקס.

ברטלטיקס לוגו

הכל התחיל כשהגעתי לכיתה ז׳. הייתי רזה ובבית ספר תמיד קראו לי ״שחיף״ אז יום אחד החלטתי שאני רוצה לשנות את זה ולגדול. רציתי להירשם לחדר כושר באותה תקופה אבל הייתי צריך לחכות לגיל 14. לבנתיים התחלתי לעשות מתח, מקבילים ,ושכיבות שמיכה. באותה תקופה לא באמת הכרתי את התחום "קליסטניקס" מעבר לזה. לאחר שנה שהגעתי לגיל 14, באתי להירשם לחדר כושר וכחלק מהתהליך הלכתי לרופא משפחה שיאשר לי ללכת לחדר כושר והרופא אמר שבגלל בעיית גדילה בעמוד השידרה לא אוכל ללכת לחדר כושר. זה היה משהו מאוד קשה לקבל, באותה תקופה הייתי מאוד רזה ורציתי לגדול. לאחר הבשורה אמרתי לעצמי שאמשיך להתאמן לא משנה מה. שום דבר לא הולך לעצור אותי מלהשיג את המטרה שלי!

בכיתה ח׳ הגעתי לבית ספר חדש ותמיד ראיתי ילדים שעושים על המתח כל מיני תרגילים שלא ממש הכרתי. הדבר היחיד שהכרתי זה היה עליית כוח. ניגשתי ושאלתי שאלות והבנתי שהם עושים תרגילים מתחום של משהו שקשור לרוסים והגיע בגדול משם.

התחלתי להתעניין ולעשות גם, אבל לא כמשהו קבוע. לאחר שנה, בכיתה ט, נרשמתי למכון MMA במטרה להתחזק ולגדול ותוך כדי הייתי מידי פעם מתאמן במתחים בעיר.

בכיתה י נכנסתי קצת יותר לקהילה ולתחום הזה וזה באמת בער בי. התחלתי להתעניין בתחום, לחפש מידע באינטרנט, לבוא למפגשים ולהתאמן הרבה. לאחר חצי שנה במחצית כיתה י נכנסה הקורנה ובאותו זמן החלטתי שזה הזמן לצאת מהמכון MMA ולהיכנס לקליסטניקס עד הסוף.

הייתי הולך באופן קבוע לפארק בראשון, לבוגרשוב מידי שבוע, ולפעמים מתאמן בבית לבד בסגרים שהיו בקורונה. פה הבנתי שזה משהו שאני רוצה להתעסק בו כל החיים ומשם באה ההצטרפות שלי גם לברטלטיקס עד היום. כשהגעתי כבר לצבא, הבנתי שאני לא מתחרט על הרגע שהיה אסור לי להתאמן בחדר כושר ובסופו של דבר שמח שככה יצא. הכרתי אנשים, צברתי ידע, עלה לי הביטחון העצמי, ­היכלות החברתיות, והכי חשוב, הצלחתי להשיג את המטרה שלי ולשנות את הגוף שלי. מלהיות ילד רזה ושחיף, הצלחתי להגיע למצב שאני מחוטב, עם גוף כמו שתמיד רציתי!